שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ביקר בחטיבת גבעתי שעל גבול רצועת עזה, השמיע דברים קשים והשיב לשאלות עיתונאים.

לדברי השר: "אנחנו מתאמנים, ובמקביל עינינו צופיה לגזרות השונות, בעיקר לרצועת עזה, לאחר שחווינו שם אתמול אירוע שלצערנו הסתיים בזה שאזרח ישראלי נהרג. אני רוצה להעביר את תנחומיי למשפחתו של סאלח אבו לטייף, שנהרג מירי של צלף".

"מבחינתנו החמאס הוא הריבון ברצועת עזה והוא אחראי למתרחש שם. אנחנו מצפים ממנו שיטיל את מרותו גם על אנשיו וגם על אנשי הארגונים האחרים, ובמידה והוא לא יעשה את זה אז אנחנו נמשיך להגיב כפי שהגבנו אתמול בצורה חזקה וחריפה. אם לא יהיה שקט בצד שלנו גם לא יהיה שקט ברצועת עזה, ואני מקווה שחמאס והארגונים האחרים הבינו את העניין ויירגעו. ליתר ביטחון אנחנו נערכים לאפשרות של הסלמה – גם פריסה של סוללות כיפת ברזל, גם הכנות אחרות – שמא מישהו בצד השני יחשוב אחרת".

"גם לא שקט כרגע ביהודה ושומרון ובמה שקשור לטרור פלסטיני בכלל. אז מאחר וזה לא ארגונים מסודרים שמבצעים את הפיגועים אנחנו קוראים לזה פיגועי אווירה, ולא סתם. אלה גורמים בודדים, כנראה כמו המחבל שדקר את השוטר בכיכר אדם, רמי רביד, ששמחתי לשמוע היום שמצבו הבריאותי השתפר, ואני מקווה שהוא יחלים מהר ויחזור לשירותו במשטרה. אבל ברור לנו שהפיגועים הללו הם פרי הסתה, שמי שאחראי לה ביהודה ושומרון זו הרשות הפלסטינית שמחנכת לשנאה והשנאה של מדינת ישראל, וכל עוד זה המצב אז לצערנו נצטרך להתמודד עם זה. אנחנו נדע להתמודד עם זה, בין אם על ידי תגבור כוחות ובוודאי על ידי זה שנשים את היד על כל טרוריסט, על כל מחבל, ונבוא איתו חשבון".

לפני חודש התייחסת לשורת התקריות בגדה ואמרת שאלה קורבנות התהליך המדיני, האם עדיין אתה סבור שהאירועים הללו בקשר ישיר לתהליך המתמשך?

"הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה: לפי הסטטיסטיקה שנת 2012, למשל, הייתה שנה עם הרבה פחות פיגועים, ודאי עם הרבה פחות נפגעים. החודשים האחרונים הם חודשים שיש בהם יותר פיגועים. ההסבר הוא מאוד פשוט, ברגע שהנושא הישראלי-פלסטיני עולה גם אצלם, ולצערנו עולה באופן שיש בו הסתה כלפינו – זה הגורם העיקרי לפיגועים האלה שנובעים מהסתה וההשנאה. כן, וזה קשור לתהליך המדיני".

בנוגע לשחרור מחבלים, אנחנו לפני פעימה שלישית ורביעית, האם גם האירועים האלה צפויים לדחות או להשפיע על שחרור האסירים, והאם נראה אחרי הפעימה השלישית הודעה על בנייה, או שהוחלט להיכנע ללחץ האמריקני ולא לפרסם מכרזים?

"בעניין האסירים, איננו שמחים ואיננו ששים לשחרר אסירים. בעבר התבטאתי ששחרור אסירים נובע משיקולים רחבים יותר. אנחנו לפני הפעימה השלישית, כפי שקוראים לזה, של שחרור האסירים, ונקיים את הדיונים במקומות הנכונים כדי לקבל את ההחלטה אם לשחרר ואת מי לשחרר. באשר לבנייה, אני חושב שזכותנו לבנות, בוודאי על פי ההבנות וההסכמות שהיה לנו עם האמריקנים, ובהתאם לזה אנו נמשיך לבנות".